<h1>תוספות רבינו פרץ — יומא</h1>
<h2>דף מח.</h2>
רש"י ד"ה שיר לעצמו וכו' במסכת סוכה הומבה"י. היו אומרים הומבה"י, אבל בשמיני עצרת היה חג בפני עצמו. ולא פורש לי איזה שיר היו אומרים. ושוב הגיה, ראיתי במסכת סופרים שהיו אומרים למנצח על השמינית. ור"י פירש דההיא דמסכת סופרים לא היו אומרים אותם בשעת הקרבן אלא בבית הכנסת כמו שאומרים (לדוד) מזמור שיר ליום השבת.
בית ברכה בפני עצמה. למזון ולתפלה, שהיו אומרים "חג שמיני העצרת". וקשה דהיינו רגל דקאמר. וי"ל ברכה בפני עצמה היינו ויברכו את המלך, דהוה בשמיני עצרת. ועוד י"ל דברכה דקאמר היינו [בתפלה להזכיר] שמיני העצרת, ורגל בפני עצמו היינו דרגל טעון לינה כדכתיב ופנית בבוקר והלכת לאהליך. אי נמי לענין אבלות כדאיתא במועד קטן יום אחד לפני הרגל עולה לשבעה ימים והרגל עצמו שבעה ימים הרי כאן ארבעה עשר, ואמרינן נמי יום אחד לפני החג והחג ושמיני עצרת הרי כאן עשרים ואחד יום. רש"י ד"ה ברכה לעצמה וכו' בחיי המלך. נ"ב גיליון מכאן סמך למנהג שלנו שאנו עושין בשמחת תורה חתן תורה וחתן בראשית ומברכין אותם. תוספות שנץ. ע"כ.
